נוֹכַחַת נוֹדֶדֶת נוֹשֵׁם

נוֹכַחַת נוֹדֶדֶת נוֹשֵׁם

כלנית קמין / ענת אור מגל / בן בר

אוצר: יוסי וסיד

04.10.2019 - 16.11.2019


 

זוזו - גלריה להנעה תרבותית היא מרחב חדש לקידום אמנות ותרבות עכשיוות, באזור התעשייה עמק חפר. רח׳ גשר העץ 46, פארק תעשייות עמק חפר.

 
 


נוֹכַחַת  נוֹדֶדֶת  נוֹשֵׁם     

שלושה אמנים מתבוננים במציאות חייהם דרך יצירה, מתמקדים בהווה, משתמשים באמנות ככלי לתיעוד, להעמקה, להבנה, לתיקון. כלנית קמין, ענת אור מגל ובן בר הולכים בדרך, בדרכם. רושמים אותה תוך כדי תנועה. בתהליך היצירה הם אוספים ידע ומנכיחים אותו גם לנו, הצופים. אלה אינן משוואות שאפשר היה ללמוד בבית הספר, אלא נתוני חיים שנבראים ברגע זה ממש ושניתנת להם ולנו האפשרות לכוון את מהלכם, להובילם אל הטוב. התערוכה מציגה לקט של עבודות שנעשות במצב של הפוגה. הפסקה בצל במהלכו של מסע כאשר הגוף והנפש מבקשים לנוח. שלושת היוצרים נהנים ממעמדה המיוחד של האמנות המאפשר תצפית ממרומי הגבעה השלטת יחד עם תודעת הסכנה האורבת והמאיימת להיבלע בחול הטובעני של המציאות. 

 

נוֹכַחַת  

כלנית קמין מתבוננת בעצמה ובחייה במבט ישיר, נוקב. האמנות מלווה אותה בכל רגע ומהולה בשגרת היומיום. היא מציירת, מלמדת ציור ומלווה אנשים בתהליכים רגשיים באמצעות מגוון כלים כחוכמת הדרך הבודהיסטית בחיי היום יום, קלפים טיפוליים, שיטת ימימה, הילינג וציור.

בתחילת דרכה כאמנית, שילבה כלנית בין האקספרסיבי למופשט ונתנה דרור לאינטואיציה ולרגש. בהמשך הדרך נחשפה לריאליזם אשר ריסן לדבריה את האובססיה שהייתה בה ודייק בה את היכולת לגעת בחיים עצמם. היום היא נמצאת במקום בו היא מפרקת מחדש את הריאליסטי והמובהק כדימוי קריא ושלם, ומתירה לעצמה לחזור למופשט וללירי שמאפשר לה לתחושתה הבנה עמוקה יותר של מקומה בעולם.  עוד היא אומרת: "נתתי לעצמי ללכת לאיבוד, ובדרך זו לגלות ולתהות אחר תחביר פנימי חדש. זה שמורכב מכתמים, נזילות, סימנים וסימונים, מקבילה לשירה באומנות חזותית, כשהחיים בתווך מוצפנים בקודים אישיים".

בתערוכה, מציגה כלנית עבודות חדשות לצד עבודות עבר. נדמה כי דווקא מופע הפרח ה"תמים" ביצירתה העכשווית, מעיד יותר מכל על עצמת המפגש המחודש עם המופשט. הביטוי ההיפר-ריאליסטי של הפרח מחד, לצד הבעתו ככתם חושני ורגשי מאידך, מציפים באופן חד את שאלת יכולתה של האמנות לגעת באמת פנימית של מושאי ערכיה. "כשאני מציירת פרח, האם המהות שלי נשארת בפרח?" והיא עונה: "אני המורכבת נמצאת בתוך הפשטות."

 

נוֹדֶדֶת

ענת אור מגל נסעה לראשונה לדרום אמריקה אחרי הצבא, נסיעה שהסתיימה במגורים של כמה חודשים באמסטרדם. מאז עברה ענת ביותר מ-35 מדינות, נודדת בתוך השגרה בטיולים ארוכים עם המשפחה וגם לבד. השנה הוציאה כספר את המסה האישית 'לבד ליפן, חתירה לתנועת השבירה'.

המורים הראשונים שלה הדגישו את הממד הפיגורטיבי והריאליסטי באמנות, וגרמו לה להבין שכיוון זה מפריע לה ליצור בחופשיות ובאינטנסיביות להם הייתה זקוקה. הצורך לפעול באופן פחות "ממושמע ואחראי" הניע אותה לביטוי מיידי על גבי דפי מחברות סקיצה זמינות ונגישות, ששיקפו גם את הצורך שלה בתנועה מתמדת. כלנית קמין הייתה לדבריה המורה שדחפה אותה באופן ממוקד לכיוון של פעולה דינאמית יותר, ושחררה בה משהו חדש שאפשר לה להיפתח לעצמה ולעולם.  

מפגש משמעותי נוסף היה היכרותה לאורך שנים עם קבוצת הברביזון החדש (הפועלת בארץ החל מ-2010 ומורכבת מחמש אמניות ילידות בריה"מ לשעבר), שסייעה לה להיפרד מחוסר הביטחון, לדבריה, לבטא את עצמה באופן מלא ולגלות, באמצעות שוטטות וציור בחוץ, בעיקר בדרום תל אביב, שהחומרים האמיתיים נמצאים מתחת לאף.

"מאז שאני מציירת", מוסיפה ענת, "אני מבקשת להרגיש את החיים, את ההתעלות הרגשית ואת הייאוש, את האסתטיקה והיופי לצד הכיעור. לפגוש את מלוא הפריזמה ודרך זה לנסות להבין את המהות, את העיקר. זה מתחבר ללימודי תודעה לאורך כל השנים וליתמות מההורים, שחידדו את תודעת המוות והיותו חלק מוחשי ונוכח בחיים."  וכך בציור היא עוצרת את הרגע, את הנדודים, את הסחות הדעת, מקפיאה את הזמן. צופה החוצה, משתמשת בצבע באומץ, ומחפשת כהגדרתה שוב ושוב להיות נוכחת בתוך הרגע.

 

נוֹשֵׁם

בן בר הוא מנחה, מאמן ואמן המתמחה בפיסול וציורי זן, שחקר ולמד רפואה ופילוסופיה סינית, טאואיזם קלאסי וזן, וכן גישות ודרכים מערביות שונות להתפתחות והגשמה אישית ועסקית. כבר למעלה מעשרים שנה בן חוקר ומנגיש למערב ולישראלים את דרך האנזו ואת החוכמה הגלומה בו.

'אנזו' [ביפנית (ensō) 円相] משמעותו "מעגל", או בהקשר להתפתחות וצמיחה אישית: "מעגל החיים". אנזו מצויר במשיכת מכחול אחת – ללא הפסקות, ללא היסוס. לעיתים זהו מעגל סגור, לעיתים מעגל שאינו נסגר. נעשה לרוב בידי מתרגלי דרך הזן והדאו, תלמידים, מורים, נזירים ומאסטרים. האנזו כסמל אסתטי מקדם בתוכו הנכחה (מיינדפולנס). במחקר שלו, מפתח בן את ההבנה כי האנזו הוא גם פיקטוגרם / הולוגרמה שבו רשומים ואגורים בצורה של קוד בתנועה: כוונות, הוראות, מידע חיים, שיטות ודרכים, המלמדים אותנו כיצד להיות נוכחים ומשמעותיים בחיינו.  האנזו מדויק ומפורט, ומכיל בתוכו דקויות ורבדים עמוקים רבים; הוא בעל שפה בהירה המחברת אותנו לעולם הנוכח ולטבע הדברים באופן ישיר, ללא הפרעות ורעשים, ובכך מאפשר לנו לייצר את חיינו בדרך המתאימה לנו.  האנזו בתנועתו הבסיסית המעגלית, הספיראלית, הרב-ממדית, מאפשר לפתח ויטאליות, לאתר בחיינו אזורים חסרי תנועה ולהפיח חיוניות וכיווני מחשבה חדשים. בן מציג בתערוכה עבודות אמנות אישיות המבוססת ומונעות על ידי ערכי האנזו. אמנותו ואורח חייו נאמנים למסורת ממנה צמחה דרך האנזו, ובה בעת מכילים אין סוף דרכים רעננות לשכלול והתחדשות.